קשר ליס א קאר (1988) בע"מ נ' כעבייה

פסק דין

1.תביעה זו עניינה נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 12/5/07 בעיר שפרעם (להלן: "התאונה"). הסכום הנתבע עומד על סך 10,982 ₪ והוא כולל את הנזק שנגרם לרכב על פי חוות דעת שמאי, שכ"ט השמאי וירידת ערך.

2.לטענת התובעת, רכבה, מסוג ניסן (להלן: "רכב התובעת"), נסע בנתיב הימני במרחק של כ-40 מטר מכיכר תנועה. רכב הנתבע, אשר יצא מהכיכר, הגיח במהירות גבוהה מהכיוון הנגדי, סטה לעבר רכב התובעת ופגע בו בחלקו האחורי.

3.הנתבע, לעומת זאת, טוען, כי לא סטה מנתיב נסיעתו אלא נסע ישר בנתיב הימני, כשלפתע רכב התובעת נכנס לצומת מבלי לתת לו זכות קדימה. לפי הנתבע, התאונה התרחשה בשל רשלנות הנהגת ברכב התובעת.

4.בדיון שהתקיים בפניי, העידו הגב' ג'ולייט דביקה, מי שנהגה ברכב התובעת בזמן התאונה (להלן: "ג'ולייט"), בעלה, מר שכיב כרכבי, וכן הנתבע.

5.לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהופעתם, ולאחר שעיינתי בחומר הראיות שהונח בפניי, בחנתי את העדויות ושקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה ולקבוע כי האחריות לתאונה רובצת כולה על הנתבע.

6.אין חולק בדבר עצם התרחשות התאונה. באשר לאופן התרחשותה, הנני מעדיף את גרסתם של ג'ולייט ובעלה על פני זו של הנתבע. עדותם של ג'ולייט ושל בעלה הותירה עליי רושם חיובי ואמין ושוכנעתי כי היא משקפת נאמנה את ההתרחשויות עובר לתאונה.

עדותה של ג'ולייט הייתה אחידה לאורך כל הדרך והגרסה שמסרה בהודעה על התאונה ובעדות הייתה עקבית וללא כל סתירות. גם עדותו של מר כרכבי, בעלה, עלתה בקנה אחד עם התיאור שמסרה.

7.מעדותה של ג'ולייט עולה, כי התאונה אירעה בקטע הכביש שבין הצומת ממנו יצאה, ובין הכיכר, לאחר שכבר סיימה את פנייתה בצומת, השתלבה כדין בנתיב הימני והמשיכה בנסיעה ישר בנתיב זה. עדותה לא רק שנתמכת ע"י בעלה שנסע עמה, אלא אף מתיישבת היטב עם הנזקים ברכב התובעת ומיקומם.

8.גרסתו של הנתבע, לעומת זאת, ובשים לב להתרשמותי מעדותו, אינה מקובלת עליי. סימון הנתבע את מקום התאונה על גבי השרטוט ת/3 עומד בסתירה לטענתו לפיה סטה ימינה בניסיון להימנע מהפגיעה. אילו סטה ימינה, כטענתו, התאונה הייתה מתרחשת בצד ימין של נתיב נסיעתו ולא באמצע הכביש, כפי שסימן.

9.התנערותו הגורפת של הנתבע מהנזק שנגרם לרכב התובעת עומדת בעוכריו ומעידה על ניסיונו להרחיק עצמו שלא כדין מאחריות לתאונה. מחד גיסא, מאשר הנתבע קיומו של נזק ל"דלת האחורית" של רכב התובעת, ומאידך גיסא, שולל באופן גורף את הנזק שמשתקף בתמונות שהוצגו לו בעניין זה במהלך חקירתו הנגדית. בכך שי משום חיזוק נוסף לגרסת עדי התובעת.

10.יש לקבוע, אפוא, כי רכב הנתבע סטה לנתיב נסיעתו של רכב התובעת ופגע בו וכי התאונה אירעה בקטע הכביש שבין הצומת ובין הכיכר, היינו לאחר שרכב התובעת סיים פנייתו בצומת. בנסיבות אלה, האחריות לאירוע התאונה רובצת על הנתבע.

11.אשר לנזק, התובעת צירפה חוות דעת שמאי לפיה הנזק לרכב הינו 8,070 ₪ וירידת הערך הינה בסך 2,078 ₪. כן נתבע שכ"ט השמאי בסך 834 ₪, תוך שצורפה חשבונית מתאימה.

12.לעומת ראיות אלה, הנתבע לא הביא כל ראיה כנגד חוות הדעת ולא סתר את הערכת השמאי. משכך, יש לקבל ראיות התובעת ולקבוע כי סך נזקיה עומד על הסכומים שצוינו ובסה"כ 10,982 ₪.

13.התוצאה היא, אפוא, שאני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 10,982 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (08/10/08) ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, ישלם הנתבע לתובעת את הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,800 ₪, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

מודעת זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בחיפה.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ג שבט תש"ע, 28 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: